אור החיים

זה עתה קיבלתי על עצמי את ישוע כאדוני ורבי. עמדתי מול ארנה סקאגן, מבשר נורווגי. ומה שקרה לאחר מכן היה בלתי צפוי לחלוטין. לפתע מצאתי את עצמי בחיזיון, עומד בתוך ביצה, וראיתי אור רך בוקע מבחוץ. הבטתי בפנים הביצה והכול היה טבעי. לא מלאכותי. כל ישותי, כל חושיי, אמרו לי שאני נקי לחלוטין מלכלוך העבר, מכל המקרים והפסולת של חיי הישנים. פשוט ידעתי זאת בידיעה פנימית ומוחלטת, וארנה אמר לי שאחווה שמחה כפי שלא חוויתי מעולם. הייתי נבוך, בלשון המעטה, שכן בוודאי לא ציפיתי שדבר כזה יקרה כלל. ומאז ואילך, לא הפסקתי לשאול את אלוהים על כך, עד שיום אחד, שבע שנים מאוחר יותר, פגשתי כומר נוער בטרונדהיים שבנורווגיה, בשעה שחלקנו את הבשורה ברחבי העיר. חשתי קריאה פנימית לגשת לקבוצה מסוימת, ולפתע הרגשתי כאילו ישנה בעיה בזרועי הימנית. דיברתי על כך בקול ושאלתי אם מישהו מהם סובל מבעיות בזרועו הימנית. ומיד הרים כומר הנוער את זרועו. 'אני', הוא אמר. התפללנו עבורו והוא סיפר לנו שרוח הקודש דיברה אליו בקול נשמע. ומאותו יום ואילך ידעתי שאלוהים סוף סוף ענה לי. זה בדיוק כפי שישוע אומר בכתבי הקודש, בבשורת יוחנן, פרק ג', שעלינו להיוולד מחדש כדי לראות את מלכות השמיים או להיכנס אליה.