התרבות המתקדמת של מצרים: מורשת שלאחר המבול

פפירוס רינד המתמטי הוא אחת היצירות הקדומות ביותר בתחומי האלגברה והטריגונומטריה ששרדו, והוא נכתב לפני כ-3,550 שנה בארץ מצרים. תאמינו או לא, מצרים אינה אומה מקרית. כתבי הקודש מכנים אותה ארץ חם, מזרעו הישיר של בנו של נח – עובדה שאף הוכחה בממצאים ארכאולוגיים. *על פי כתבי הקודש, מצרים הוא אחד מבניו של חם, שהיה אחד משלושת בניו של נח (בראשית י', ו'). האומה שצמחה ממנו היא זו המוכרת לנו כיום כמצרים. למעשה, השם העברי 'מצרים' הוא השם המקראי המקובל לארץ מצרים עצמה.* זו הייתה ציוויליזציה שקמה מאחת המשפחות הראשונות שלאחר המבול, שושלת שנשאה הן את משא קללתו של נח והן רמה מדהימה של מיומנות ותבונה. פפירוס זה מגלה כי המצרים השתמשו במשוואות ממעלה ראשונה, בסדרות הנדסיות, ואף במשוואה אלגברית ממעלה שנייה הקשורה למשפט פיתגורס עצמו, הנלמד בבתי הספר כיום. אנשים אלה לא היו פרימיטיביים. הם חישבו, תכננו והנדסו ברמת דיוק שעדיין מרשימה חוקרים מודרניים. אותו מסמך מציג את שיטתם לחישוב קרוב של פאי (π) עם מרווח טעות של פחות מאחוז אחד, לצד אחד הניסיונות המוקדמים ביותר הידועים לתרבוע העיגול. זהו העולם המתמטי שבתוכו גדל משה רבנו, בטרם כתב את ספר בראשית. לפיכך, ניתן להפריך את הקלישאה האתאיסטית השחוקה שלפיה דמויות המקרא היו "רועי צאן בורים". הרשומות ההיסטוריות מדברות בעד עצמן. כותבי המקרא באו מתרבויות אמיתיות, ניחנו בתבונה ממשית, והיו נטועים עמוק בציוויליזציות שעיצבו את העולם העתיק.