זוהרים ככוכבים

אנו נקראים לחיות כהשתקפויות זוהרות של אורו של אלוהים בעולם החשוך. כתבי הקודש מזכירים לנו שחיינו אינם אמורים להיטמע בצללים, אלא *להאיר כמאורות בעולם* (הפיליפים ב׳:15). זוהר זה אינו נובע מכוחנו שלנו, אלא מנוכחותו של המשיח בתוכנו — אורו המשנה את דברינו, את מעשינו ואת עצם הווייתנו. ישוע מבטיח לנו שביום מן הימים, במלוא מלכות האלוהים, *יזהירו הצדיקים כשמש* (מתי י״ג:43). הבטחה זו מגלה את ייעודנו — לחיות חיים מלאים בתפארתו של אלוהים, קורנים מנוגה אהבתו. גם עתה, אמונתנו וציותנו הם הצצות של אותו אור עתידי, השתקפויות של שמיים על פני אדמה. שאול השליח מזכיר לנו שבתחיית המתים, *שונה תפארתו של כוכב אחד מתפארתו של כוכב אחר* (קורינתים א׳, ט״ו:41–42). כל חיים, המעוצבים באופן ייחודי על ידי חסד אלוהים, יזהרו בהדרם המיוחד — שונים אך מאוחדים בזוהר אלוהי. לחיות כבני האור פירושו לאמץ אל ליבנו את מי שנועדנו להיות: נושאי תקווה, אמת ואהבה בעולם הזקוק נואשות להארה. אור המשיח שבנו אינו אמור להיות מוסתר; הוא נועד להדריך, לנחם ולמשוך אחרים אל מקור כל האור — אלוהים עצמו. *(הפיליפים ב׳:15; מתי י״ג:43; קורינתים א׳, ט״ו:41–42)*